מקורותיו המרתקים של הרומן האירופי

ניסיוניות להתחקות אחר מקורותיו של הרומן האירופי, שהוא גם כנראה, הרומן הראשון בהיסטוריה, לוקחות את החוקרים לימי יוון העתיקה. לסיפורים הראשונים שעונים על הגדרת הרומן, אשר נכתבו לפני כ 3000 שנה. אם כי אפשר בהחלט לכלול גם את סיפורי התנ"ך ולומר שהסיפורת הומצאה הרבה לפני כן. אך בגלל תפקידה ההיסטורי של אירופה בתור ערש התרבות המערבית, כפי שאנו מכירים אותה כיום, אין ספק כי המשקל הגדול באמת של השפעה על הרומן האירופי נובעת מהסופרים המוקדמים של היבשת, כמו הומרוס למשל.

כרונולוגיה של השפעות ספרותיות

אורי אלטר, כמו רבים אחרים, יסכים ודאי לקביעה, כי למרות השפעתה מרחיקת הלכת של הספרות האמריקאית על הספרות העולמית, הרומן האירופי היה שם קודם. למעשה אפשר לומר כי הוא אביה של הספרות האמריקאית.

יחד עם זאת, חוקרים שונים בתחום מתקשים להגיע להסכמה לגבי הגדרתו של רומן אירופי.

האן רומן אירופאי חייב להיות רומן המתאר באופן ציורי את נופי אירופה? האם הוא חייב להתרחש באירופה ולתאר את אורחות החיים, הנופים, המנהגים והמקומות שבהם הוא מתרחש – באירופה?

או שרומן אירופי הוא רומן שנכתב על ידי סופרים אירופאים ותו לא?

ספרות מחאה, או חיפוש עצמי?

השוואה מהירה של הרומן האירופי לספרות האמריקאית מגלה כי ספרות אמריקאית לא מאופיינת בהכרח על ידי תיאורים של הארץ, מנהגים והתרחשויות אופייניות ליבשת, אלא דווקא בעיקר עיסוק בחיפוש עצמי, זהות לאומית ואפילו זהות פוליטית, של המדינה שהם חיים בה.

זוהי מגמה המשתקפת היטב ברומן האירופי המודרני, שאחרי מלחמת העולם השנייה, במסגרתו עוסקים סופרים רבים – ממזרח אירופה ומערבה – דווקא בזהות הפוליטית של המדינות שלהם ושל היבשת.

ניתן לראות תנועה רחבה של ספרות מחאה לאומית, העוסקת במאבקו של הפרט מול דיכוי וטוטליטריות, ברומן הרוסי העכשווי דווקא, כפי שניתן לראות היטב בספריהם של סופרים רוסים כמו יבגני פופוב, בולגקוב (האמן ומרגריטה), גוגול, גורקי ואחרים.

סגנון כתיבה מערב אירופאי לעומת מזרח אירופאי

לאחר קריסת הגוש הסובייטי, ניתן לראות כי סופרים יוצאי ברית המועצות לשעבר עוסקים דווקא באינדיבידואליות – אולי זוהי אנחת הרווחה שלהם לאחר התפרקות הקולקטיב המאיים.

סופרים כמו קונדרה למשל, שכתב את "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" וכן איוון קלימה, דווקא התרחקו מן הסטירה הפוליטית ובחרו בכיוונים אישיים יותר.

עם עזיבתם לגלות, סופרים מזרח אירופאים רבים הושפעו דווקא מגישות אחרות לרומן האירופי וחלקם אף אימצו את הסגנון המופשט של הרומן המערב אירופאי, אותו ניתן לראות היטב בסגנון הכתיבה של סופרים כמו אלבר קאמי.

לסיכום

הרומן האירופי מושפע בהכרח ממגוון רחב וגדול של השפעות – גדול ורחב כמספר ההתרחשויות ההיסטוריות שעיצבו את היבשת לאורך אלפי שנים והשפיעו על העולם כולו.

סיור מנטלי בין סגנונות הסיפורת השונים מגלה עולם פנימי סוער, מגוון ומשתנה, של הסופרים שחיו את ההיסטוריה הזאת.