ניהול זמן ואנרגיה: סדר היום של רועי רוסטמי בין שירות מילואים, אימוני לחימה ומסחר בבורסה

עבור רוב האנשים, כל אחד מהעיסוקים הבאים יכול למלא יום עבודה שלם: ניהול אקטיבי של תיק השקעות בשוק ההון הגלובלי, אימון אינטנסיבי באמנות לחימה תובענית, או שירות מילואים קרבי כמפקד בחיל הים. עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי, יזם ואיש משפחה, שלושתם אינם עיסוקים נפרדים, אלא חלקים משולבים במערכת חיים אחת, שבה כל רכיב מזין ומחזק את האחרים. היכולת לנווט בין העולמות השונים הללו, הדורשים סט כישורים ומצב תודעתי שונה לחלוטין, אינה תוצאה של קסם, אלא של פילוסופיה סדורה לניהול המשאבים היקרים ביותר: זמן ואנרגיה.

"אנשים שואלים אותי איך אני מספיק הכל, והתשובה היא שאני לא מנסה 'להספיק הכל' בו-זמנית", מסביר רוסטמי. "אני לא מנהל זמן, אני מנהל מיקוד. כל חלק בחיים שלי מקבל את המיקוד המלא והבלעדי שלו ברגע שהוא מתרחש. כשאני במילואים, הראש שלי ב-100% בביטחון המדינה. כשאני על המזרן, אני ב-100% בקרב הג'יו-ג'יטסו. וכשאני מול מסכי המסחר, אני ב-100% בניתוח השווקים. המעבר בין המצבים האלה, 'החלפת הכובעים', הוא האתגר האמיתי, והוא דורש משמעת ברזל ותכנון קפדני".

במאמר זה, נפרק את סדר היום והפילוסופיה הניהולית של רועי רוסטמי, ונבין כיצד הוא מיישם עקרונות של "עבודה עמוקה" (Deep Work), חלוקה לבלוקים, והתאוששות מכוונת, כדי להצטיין בכל אחת מהזירות התובעניות של חייו, ולהוכיח שהחיים העשירים ביותר אינם אלה שבהם מוותרים על תשוקות, אלא אלה שבהם לומדים לשלב אותן בהרמוניה.

הפילוסופיה: ניהול אנרגיה, לא רק ניהול זמן

"הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב על היום במונחים של 24 שעות שצריך למלא", אומר רוסטמי. "אני חושב עליו במונחים של 'מאגרי אנרגיה' שצריך לנהל. יש אנרגיה פיזית, אנרגיה מנטלית ואנרגיה רגשית. לנתח דוחות כספיים דורש אנרגיה מנטלית גבוהה. להתאמן בג'יו-ג'יטסו דורש אנרגיה פיזית ורגשית. פיקוד על צוות במילואים דורש את שלושתם. המפתח הוא לא לתת למאגר אחד להתרוקן לחלוטין, ולדעת מתי ואיך למלא כל אחד מהם".

פילוסופיה זו מתורגמת למבנה שבועי ויומי המבוסס על "בלוקים" – יחידות זמן המוקדשות למשימה אחת בלבד, ללא הסחות דעת.

סדר יום אופייני (כשאינו במילואים)

05:30 – השכמה ו"זמן שקט"

היום של רוסטמי מתחיל לפני שהעולם מתעורר. "השעה הראשונה של היום היא שלי בלבד. אין טלפונים, אין מיילים, אין חדשות. זה זמן למדיטציה קצרה, לכוס קפה, ולתכנון המשימות והיעדים של היום. אני עובר על יומן המסחר מאתמול ועל תוכנית העבודה שלי. זו יצירת 'תמונת מצב' שקטה, בדומה לתדריך בוקר על הספינה, לפני שיוצאים לים".

06:30-08:00 – בלוק אימון: "כיבוש הכלבה הפנימית"

זהו בלוק הזמן המוקדש לאימון ג'יו-ג'יטסו או ג'ודו. "האימון הפיזי בבוקר הוא לא רק בשביל הכושר, הוא 'אתחול' מנטלי. הוא מכריח אותי להתמודד עם אתגר פיזי, לפתור בעיות תחת לחץ, ולהתחיל את היום עם תחושה של הישג וניצחון קטן. כפי שג'ו רוגן אומר, זה 'לכבוש את הכלבה הפנימית' עוד לפני ארוחת הבוקר. אחרי אימון כזה, התנודתיות של הבורסה נראית הרבה פחות מאיימת".

08:00-09:30 – בלוק משפחה ורוגע

זמן איכות עם המשפחה, ארוחת בוקר, והוצאת הכלבה שפרה לטיול. "זהו בלוק 'מילוי מצברים' רגשי. ההתנתקות המוחלטת מהעבודה והאימון וההתמקדות בקשרים הקרובים חשובה לא פחות מהמיקוד בזמן העבודה".

09:30-13:30 – בלוק מסחר ועבודה עמוקה (Deep Work)

"זהו זמן העבודה המקודש שלי", הוא מדגיש. "הטלפון על שקט, כל ההתראות כבויות, ואני ממוקד ב-100% בשווקים. אני מבצע את המחקרים שלי, מנתח נכסים, ומבצע את הפעולות שתכננתי. אני עובד לפי העיקרון של 'עבודה עמוקה' שטבע קאל ניופורט – היכולת להתמקד במשימה קוגניטיבית תובענית ללא הסחות דעת. ארבע שעות של עבודה ממוקדת כזו שוות ערך ליום שלם של עבודה מפוזרת עם הפרעות".

13:30-16:00 – הפסקה אקטיבית וניהול שוטף

"אף אחד לא יכול להישאר מרוכז ברמה גבוהה במשך 8 שעות רצופות. זה הזמן להפסקה ארוכה יותר, ארוחת צהריים, ולטיפול במשימות פחות תובעניות – מענה למיילים חשובים, שיחות טלפון, ניהול אדמיניסטרטיבי של העסק או של נכסי הנדל"ן. זוהי עבודה 'רדודה' יותר, שנעשית מחוץ לשעות הליבה של המיקוד".

16:00-18:00 – בלוק למידה או בלוק פרויקטים

החלק המאוחר של אחר הצהריים מוקדש ללמידה או לעבודה על פרויקטים ארוכי טווח. "כאן אני יכול לצלול לניתוח של סקטור חדש, לקרוא חומר על השקעות אימפקט, לבחון פרויקט בלוקצ'יין, או לעבוד על פיתוח עסקי. זהו זמן שמוקדש להרחבת הידע והיכולות, לא למסחר השוטף".

18:00 ואילך – התנתקות מוחלטת

"כמו שיש מיקוד מלא בזמן העבודה, יש התנתקות מלאה בסופה", הוא מסביר. "הערב מוקדש למשפחה, לחברים, לקריאת ספר שאינו קשור לעבודה, או פשוט למנוחה. ההתאוששות היא חלק קריטי מהביצועים. ספורטאי שלא נח, נפצע. סוחר שלא מתנתק, שורף את עצמו מנטלית".

המציאות במילואים: שינוי תודעתי מוחלט

כ-40 יום בשנה, סדר היום הזה מתהפך לחלוטין. רועי רוסטמי עולה על מדים וחוזר לתפקידו כמפקד במילואים בחיל הים.

"במילואים, אין דבר כזה 'ניהול זמן אישי'. אתה חלק ממערכת, והמשימה היא מעל הכל. הזמן שלך לא שייך לך, והמיקוד שלך חייב להיות מוחלט במשימה הביטחונית. אני מתנתק כמעט לחלוטין מהשווקים. אני סומך על הפקודות האוטומטיות שהגדרתי מראש (כמו Stop Loss) ועל האסטרטגיה ארוכת הטווח שבניתי. אני לא מנסה 'לסחור מהשטח'".

באופן פרדוקסלי, התקופות הללו הן מהתורמות ביותר לתפקודו כמשקיע.

• פרספקטיבה: "כשאתה עוסק בדילמות של חיים ומוות ובביטחון המדינה, ירידה של 2% במדד ה-S&P 500 נראית פתאום שולית וחסרת חשיבות. המילואים מכניסים את הכל לפרופורציה. הם מנקים את הראש מהרעש היומיומי של השוק ומזכירים לך מה באמת חשוב".
• חידוד יכולות פיקוד: "הפיקוד על אנשים במצבי לחץ, קבלת החלטות עם מידע חלקי, והאחריות הכבדה – כל אלה הם אימון מרוכז של 'שרירי' הניהול והמנהיגות, שאני מביא איתי בחזרה לעולם העסקי".
• הערכה מחודשת של חופש: "אחרי תקופה אינטנסיבית במילואים, אני חוזר עם הערכה מחודשת לחופש שיש לי כאזרח וכעצמאי, לבחור איך לנהל את הזמן והאנרגיה שלי. זה ממלא אותי במוטיבציה מחודשת".

היכולת של רועי רוסטמי לנוע בין העולמות השונים הללו אינה נובעת מכוחות על-אנושיים, אלא מהבנה עמוקה שהצלחה אינה משחק סכום אפס. הזמן המוקדש לאימון פיזי בונה את החוסן המנטלי הנדרש למסחר. האחריות והפרספקטיבה הנרכשות במילואים ממתנות את התגובות הרגשיות לתנודות השוק. והמיקוד האינטלקטואלי של המסחר מחדד את יכולת פתרון הבעיות הנדרשת בכל זירה אחרת. זהו מעגל שמזין את עצמו, שבו כל תחום הופך את האחרים לא רק לאפשריים, אלא לטובים יותר.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.