איך יודעים לפי אילו כללים להגהה לשונית לפעול בעבודה אקדמית?

כתיבת טקסטים חייבת להיעשות בהתאם לכללי הדקדוק והכתיבה האופייניים לשפה בה היא נכתבה. עבודות אקדמיות בעברית מהוות, במקרים רבים, חלק מהציון הכללי, ומשום כך, יש לבצע להן, בין היתר, עריכה לשונית והגהה. ההגהה היא השלב האחרון בתהליך ולאחר שהיא מסתיימת ניתן להגיש את העבודה ללא חשש לשגיאות כתיב. יחד עם זאת, להגהה לכתיבה אקדמית יש לגשת בגישה אופיינית ומעט  שונה.  

להלן מספר כללים:  

1. ביצוע בתהליך מובנה – בדיקה של כל נושא ספציפית ולא לנסות לגלות את כל סוגי השגיאות בבת אחת.
2. הגהה לשונית מותאמת לשיטת הכתיבה – לכל כותב יש לפחות שגיאה אופיינית אחת המלווה אותו לכל אורך הכתיבה. יש לאתר אותה על ידי קריאת הטקסטים, במידת האפשר, ניתן לקבל גם מהכותב מידע לגבי הנושאים שיש להקדיש להם תשומת לב.  
3. מעקב אחר טעויות נפוצות אצל כותבים – בין היתר: שגיאות כתיב, כפילות מילים, חילופי אותיות במילה, פיסוק שאינו נכון, חילופים שגויים בזמן דקדוקי כמו בין עבר, הווה ועתיד, בלבול בין יחיד ורבים, רווחים לא תקניים בין מילים, הפניות לא מדויקות לעמודים, השארת פניה ביבליוגרפית לאחר שהוסרה מגוף הטקסט ועוד.
4. בדיקת המקורות – ההפניות הביבליוגרפיות חייבות להיכתב באותה שיטה ואמורות להיות מותאמות, מדויקות ועקביות.
5. בדיקה סופית של טבלאות – כך לגבי איורים, דיאגרמות, ועוד. בקטגוריה זאת ניתן לכלול גם מספרי עמודים, תוכן עניינים, נספחים ועוד.

שירות מחברה מקצועית

כתיבה אקדמית נחשבת למקצועית מאוד ומומלץ להיעזר  במומחים לנושא. בחברה בעלת מוניטין ניתן למצוא מומחים לעריכה לשונית ולהגהה כמו iEdit אשר הינם בעלי ידע וניסיון מצטבר בתחום. בעזרתם ניתן להגיש עבודה אקדמית בעלות  סבירה ביחס להשקעה שנעשתה ולתוצאות שתגענה.